פסק-דין בתיק ע"ר 52701-03-11

1.         זהו ערעור על החלטתה של כב' הרשמת ע.גיא מיום 24.2.11 אשר ניתנה בבש"א 920/03 ובמסגרתה דחתה בקשתה של המערערת לביטול החלטה אשר ניתנה במעמד צד אחד.

2.         ברקע תיק הוצאה לפועל שמספרו 22-02380-03-6, אשר נפתח ביום 6.5.03 לביצוע שטר על ידי המשיבה וכנגד המערערת כמושכת השטר.

            המערערת הגישה ביום 5.8.03 התנגדות לביצוע שטר, בטענה לפיה עסקינן בשטר (המחאה) אשר נגנב מקרן גמילות חסידים, אצלה הוחזק שטר זה לאחר שניתן לה כשהוא חתום להבטחת פרעונה של הלוואה שניתנה למערערת, ומשכך אין היא חבה בפרעונו.

            משלא התייצבה המערערת לדיון אשר נקבע לבירורה של ההתנגדות ביום 25.3.04, ומשנמצא כי זומנה כדין, נדחתה ההתנגדות כמבואר בהחלטה אשר ניתנה ביום 5.7.04. (להלן: "החלטת דחיית ההתנגדות").

            בחלוף כ - 6 שנים נתעוררה המערערת וביקשה שיחזורו של התיק בבית המשפט תוך שהיא מגישה ביום 3.5.10 בקשה לעניין זה. לאחר השיחזור אשר נעשה על פי החלטה מיום 13.10.10 שניתנה על ידי כב' הרשמת, עוררה המערערת בקשתה לביטול החלטת דחיית ההתנגדות, ובקשתה זו נדחתה כאמור במסגרת ההחלטה נשוא ערעור זה.

3.         המערערת צרפה לכתב הערעור מסמכים שונים שעיקרם כתבי הטענות וההחלטות הרלוונטיות שניתנו כמו גם תצהירו של צד ג' אשר מביתו נגנב השטר האמור.

            לטענת המערערת, שגתה כב' הרשמת בהחלטתה האמורה, משהוצגו בפניה אסמכתאות מפורשות המעידות על כך שהמבקשת לא קיבלה זימון לדיון בהתנגדות ולא ידעה אודות החלטת דחיית ההתנגדות. כן שגתה היא לטענתה, בקביעתה לפיה אין בנמצא טעמים מיוחדים להגשת הבקשה לביטול החלטת דחיית ההתנגדות, כך משהמערערת הציגה טעמים כאמור למכביר.

            המערערת, יש לציין, שמה דגש רב, הן בכתב הערעור, הן בעיקרי הטיעון והן בטיעוניה בפני בית המשפט, בדיון שהתקיים ביום 22.6.11, על נסיבותיה האישיות שבכללן היותה אם חד הורית ל - 10 ילדים קטינים, אשר מצאה עצמה מתמודדת עם חובות רבים, תוך מעבר מדירה אחת לאחרת, נסיבות אשר בעטיין לטענתה לא קיבלה זימון לדיון ולא הספיקה לבדוק מהו מצב ההליכים כנגדה.         

המערערת מודה כי המשיבה נקטה הליכים כנגדה מאז ניתנה החלטת דחיית ההתנגדות, אולם לטענתה ואף על רקע ריבוי חובותיה, לא השכילה להבין, כי הדבר נעוץ בדחיית התנגדותה.

4.         המשיבה בעיקרי הטיעון מטעמה מביעה התנגדות נחרצת לקבלתו של ערעור זה תוך שהיא שוטחת את השתלשלות העניינים מאז פתיחת תיק ההוצאה לפועל ומדגישה את השתהות המערערת וזלזולה בחובותיה כבעלת דין. המערערת נתעוררה לעורר בקשותיה משנוכחה בנקיטת הליכים אפקטיביים כנגדה והגם שידעה קודם לכן אודות נקיטתם של הליכים.

            לטענת המשיבה, לא נפל כל פגם בהחלטתה של כב' הרשמת, ומשכך אין כל הצדקה לקבלת הערעור. טענות המערערת הנוגעות לנסיבותיה האישיות לא הוכרו בהלכה הפסוקה כטעמים מיוחדים להארכת מועד שנקבע בחיקוק ולמעשה המערערת לא עוררה כלל וכנדרש בקשה להארכת מועד.

            יתרה מכך, קבלתו של הערעור ופתיחת ההתדיינות מחדש לאחר זמן כה רב, יש בהם כדי לקפח את זכויות המשיבה אשר לא היתה מחוייבת לשמור ראיות ומסמכים רלוונטים.

זאת ועוד, המשיבה חשופה עתה לטענת התיישנות העשויה להתעורר נגדה מצד צד ג' אשר אל מולו נעשתה עיסקת היסוד במסגרתו נמסר השטר דנן.

            במצב דברים זה, לאור אינטרס ההסתמכות ואינטרס סופיות הדיון, כמו גם האינטרס הציבורי כי משפטים יתקיימו ביעילות, נדחק אינטרס המערערת לקבלת יומה.

5.         במהלך הדיון שהתקיים בשמיעת ערעור זה ביום 22.6.11 חזרו הצדדים על טיעוניהם תוך שהמערערת חוזרת ומדגישה עמידתה על העדר חבות שטרית ודבר נסיבותיה האישיות בעוד המשיבה מנגד שמה דגש על הקשיים הצפויים לה בקבלתו של ערעור זה.

            מששהות שניתנה בידי הצדדים לבוא בדברים לא נשאה פרי, ניתנת להלן הכרעתי בערעור זה.

דיון והכרעה

6.         לאחר עיוני בשנית בהחלטתה של כב' הרשמת ובטיעוני הצדדים מחד ומנגד, סבורתני כי אכן דינו של ערעור זה להדחות מנימוקי המשיבה ממש ומשלא נפל בהחלטה זו כל פגם המצדיק התערבותה של ערכאת הערעור. החלטתה של כב' הרשמת סוקרת טענות הצדדים וניתנת בה הדעת ובאופן מנומק ונאמנה להיבטים המשפטיים הרלוונטים, להלכה הפסוקה ולנסיבות בהן מצאה היא לנכון להפעיל שיקול דעתה בדרך של דחיית הבקשה דלפניה.

7.         ראשית דבר, החלטת דחיית ההתנגדות הינה למעשה החלטה אשר ניתנה במעמד צד אחד (בהעדר התייצבות המערערת לדיון) ועל זו חלה הוראת סעיף 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 המאפשרת אמנם לעורר בקשה לביטולה, אולם מגבילה בקשה זו ל- 30 ימים. הארכת מועד זה אשר נקבע בחיקוק, יכול אמנם ותעשה, אולם זאת אך " מטעמים מיוחדים שירשמו "  כאמור  בסעיף 528 סיפא לתקנות האמורות.